מצב קיים
2014מבוסס על סיפור קצר של דניל חרמס, 1939/40
כל פעם
כשאני רואה בנאדם
בא לי להכניס לו אגרוף
לפנים.
זה עונג אמיתי
אגרוף בפנים לבנאדם.
ככה סתם.
יושב בחדר שלי
לא עושה כלום.
יש אורחים
מישהו דופק בדלת.
"יבוא!" - אני אומר.
דבר ראשון אני מכניס
אגרוף לפנים
אז בעיטה חזקה.
לביצים.
או בגרסה אחרת.
אני מכין לאורח תה.
מעמיד פנים שאני מקשיב.
ברגע שהאורח נראה לי רגוע ונהנה,
מרתיח מים שוב וזורק לו בפנים.
בזמן שהוא על הרצפה
מתפתל מכאבים
אני אומר:
"לך, לך מפה,
בנשמה שלי אין יותר חמלה עבור אנשים...”
#שנאה
ערומה
2016אוהב לראות אותך ערומה,
לבושה בטיפת בושה.
מפינת המיטה מסתכלת עלי
עיניים זוהרות
גם פוחדת,
גם אמיצה,
כמו חייל על סף ייאוש.
מחפשת דם,
להנציח את הכיבוש.
לא את ולא אני.
לא יודעים, מתי זה יגמר.
והיכן הגבול עובר.
#שנאה
מערת בת שטרית
2017יש מערה כזאת
לשם באות בחורות.
שמה מערת בת שטרית
ושם יש לבקש את האיום והנורא על בחורה עצמה.
באות לשם יפות, חכמות,
בחורות מציאה, אחת-אחת יהלום,
מבקשות גיהנום.
#שנאה
