68

ברנימיר ג’וני שטוליץ’

דוקטור מה קורה לי?
אני מרגיש מוזר.
אני בן חמישים פלוס ואין לי שום תעודה.
זיהום לילה מטריד אותי,
לא נעלים ולא ראש,
אוננות קבועה
וקצבה חודשית עלובה.

מה אני יכול לעשות בלי פעולה במשך יום שלם?

כשהייתי סטודנט, הרבה פעמים קיללתי:
מה קרה עם הפרקסיס והתווכחתי.
אנרכיזם היה בדם שלי,
"כולם לבריקדות!”
חלמתי שאני מוביל נוער פרולטארי, חלמתי
והיום, דוקטור, תעזור לי,
קשה לי, תאמין לי.

מה אני יכול לעשות בלי פעולה במשך יום שלם?

חברים שלי יושבים בברים משבע עד עשר.
שקטים ומתנהגים יפה,
בוהים בחלל ונרקבים.
פועלים ישנים ברכבת הקלה,
ילדים מתנשקים ברחובות.
לילות של פריירים תמיד מפריעים,
הלילות הם רק מטרד...
ועכשיו אני הולך להשליך את עצמי לתהום...

שישים,
שמונה ושישים,
יחזור שוב
שמונה שישים.

#תרגום

הימים האחרונים

וולדה דבליאן 1982

לילות נותנים לי כוח.
לילות הם תורי,
הם חגיגיים,
בגדים תלויים...

בואי, בואי,
אני מחכה לך!
אלוהים שלי מחכה לי,
אלוהים שלי מחכה לי...

בלילה אני הכפיל שלי,
אלוהים שלי מחכה לי.

בואי, בואי,
אני מחכה לך,

אני אבוא בוודאות,
נקי ושוב,
אלוהים שלי יחכה.
הם יחכו, אני יודע את זה...

#תרגום

כינורו של חארמס (פרגמנט)

"שרמוטה בת שרמוטה!" – הוא צעק.
היא עמדה
איתנה במשימתה
לשמור על מקום החניה.

“שרמוטה בת שרמוטה, מחפשת זינים!” - הוא צעק.
למחרת היא,
איתנה במשימתה
למצאו מקור היתושים בשכונה.

כינורו האבוד של חארמס
עשה לפחות שישה סיבובים ברכבת הקלה.
הוא כאן ועכשיו.
הקורות כבר בגינה
מקורות לגאולה
המלאך והנקניק.
עגבניה וקצת גבינה בולגרית.
עירין מסתכלים ללא הפסקה
אלה השנים...
מגעיל את ילדיי
באבל אני
מצאתי מקומי
יומיי היומיומיים.
שורשים משתלבים ומסתבכים אחד בתוך השני.
יין עכשיו עוזר (שוב)
קדימה, תני לי סיבה לעשות דברים גדולים.
סכין בין השיניים
אהרוג אותך אלף פעמים או פעמיים.
גידול ביתי – יוצא בדיוק מה שמגיע לך,
פאשיזם הרים את ראשו המכוער מזמן
הוציא אותו מהתחת, התבגר,
עכשיו כבר צועד אוזוז גאה,
שמש מחממת מצחו
בנצחונו
מתפאר.
המוערים כל כך מוערים שאין עם מי לדבר,
ואני אנטי-פאשיסט בפנסיה.
מעדיף דברים קטנים ויחס אישי.
לא יוצא לרחוב להגן על שרמוטות
לא יותר
שלא תחשוב
שאולי אני חושב שהיא חלשה וצריכה את הגנתי.
לא. פותח. דלתות.
בוטות היא לא שוביניזם גברי
שוויון הגיע והוא נקרא זקנה.
המגרש עקום לגמרי
והשופט אנטי שמי.
שלושת אלפים ושש מאות ורדים
גנבתי בחיים.
“אלפי ורדים גנב," – עם הפטיש באוויר השופט הצהיר,
“אלה עבירות חמורות ביותר!”
קבלתי את עונשי, קורסק, עשר שנים.
רק ככה יהיו מספיק ורדים לכל המצעדים.

המתכון של מיקה אנטיץ' לחיים מאושרים

מירוסלב מיקה אנטיץ'

קחו 12 חודשים, נקו אותם היטב ממרירות, אנוכיות, צדקנות ופחד.
קוצצים בזהירות כל חודש ל-30 או 31 יום, כך שהמלאי יספיק לשנה.
מלוי יומי: שליש עבודה, שליש שלווה נפשית ושליש הומור - בתוספת שלוש כפות של אופטימיות, כף אחת של סבלנות, גרגר אירוניה וקורט טקט.
יוצקים את המסה הזו עם אהבה בשפע.
מקשטים את המנה עם זר תשומת לב קטן ומגישים אותה מדי יום, בעליזות חובה, עם כוס תה מרענן טוב.

#תרגום