בלי

גוריבור 2009

אימא שלי דואגת
כי אין לי ביטוח פנסיוני,
אומרת שעל דברים כאלה צריך לחשוב בזמן.
אבל לי יש תחושה שאין צורך,
לא בגלל שאני עושה משהו במיוחד
רק בגלל שאני אני עדיין מאמין
בכוח שעד היום שמר לי על הורידים
ונשאר איתי כל כך הרבה שנים.

אני מאמין נטול אמונה
תושב בלי מדינה
מאהב בלי אהבה,
כיוון ללא כוונה.

ואימא שלי דואגת, מה היא כבר תעשה
בנה יודע הכל חוץ מלהשתלב.
אבל לי יש תחושה שהכול בסדר,
כי החיים שלי ניזונים מאי סדר
אני אוהב גם כשזה כואב,
מדבר גם כשזה שורף,
אני כותב כשאני בקושי נושם,
צוחק כשאני שבור,
רק ככה מהחרא הזה אצא נקי
כשאמצא את שלוותי.

אני מאמין נטול אמונה
תושב בלי מדינה
מאהב בלי אהבה,
כיוון ללא כוונה.

#תרגום
#מצב_קיים
#בלי
#שירים_גם_שירים
#רצח_במילה_קרה

העגול

מילאן מלדנוביץ' 1989

את העגול הזה אני המצאתי.
את העגול הזה יצרתי, ציירתי,
את אותו העגול גם ריסקתי
בכיף ויתרתי, מחקתי.
לרוח, את אותו העגול נתתי.

הרוח חושבת, היא יודעת
כל מה שיודעים אני ואת.
אוהבת אותי הרוח,
מרסקת אותי ברכות.

כמו "כן",
כמו "לא",
כמו איסור
כמו אישור.

#העגול
#שירים_גם_שירים
#תרגום
#רצח_במילה_קרה
#רצח_במילה_קרה

צריכים לנקות

מילאן מלדנוביץ' 1982

צריכים לעבוד במפעלים,
צריכים ללכת ברחובות,
צריכים לרוץ בגנים,
צריכים לישון במיטות.

צריכים לנקות.
צריכים לנקות.
צריכים לנקות.

צריכים לעבוד במפעלים,
צריכים לקנות בחנויות,
צריכים לרוץ בגנים,
צריכים למות במיטות.

צריכים לנקות.
צריכים לנקות.
צריכים לנקות.
לנקות צריכים.

#צריכים_לנקות
#שירים_גם_שירים
#תרגום
#רצח_במילה_קרה

רעב

מילאן מלדנוביץ' 1991

בתוך אישון העין,
תחת מציאות רועדת,
בשקט ממתינה רעב.
כוחה סדוק אבל אחיזתה ברזל,
רעב אורבת.

כשאני מרגיש שזה יותר מידי
ושום דבר לא כואב
עוד שנייה
מחבק את האדמה,
שוב
אני
רעב.

זה לא משחק לאחד,
זהו משחק עבור שנים,
בשבילי ורעב.
הטעות הזאת
יכולה לעלות,
אני שייך לרעב.

אני יודע יותר מידי
כבר שום דבר לא כואב
עוד שנייה
מחבק את האדמה,
שוב
מרגיש
רעב.

רעב...
חוטפת את המגע,
לוקחת את הנשמה,
מחליפה את המחשבה.

בתוך אישון העין,
תחת מציאות רועדת,
רעב סועדת.
תמיד ערה
כוחה סדוק
אחיזתה ברזל,
רעב
את
שלה
מקבלת.
זוללת.

ואני מבין, זה באמת יותר מידי
שום דבר כבר לא כואב
עוד שנייה
מחבק את האדמה,
ואז
שוב
אני
רעב.

#רעב_הקלטה_חיה
#שירים_גם_שירים
#תרגום
#רצח_במילה_קרה

מצב קיים

2014
מבוסס על סיפור קצר של דניל חרמס, 1939/40

כל פעם
כשאני רואה בנאדם
בא לי להכניס לו אגרוף
לפנים.
זה עונג אמיתי
אגרוף בפנים לבנאדם.
ככה סתם.
יושב בחדר שלי
לא עושה כלום.
יש אורחים
מישהו דופק בדלת.
"יבוא!" - אני אומר.
דבר ראשון אני מכניס
אגרוף לפנים
אז בעיטה חזקה.
לביצים.

או בגרסה אחרת.

אני מכין לאורח תה.
מעמיד פנים שאני מקשיב.
ברגע שהאורח נראה לי רגוע ונהנה,
מרתיח מים שוב וזורק לו בפנים.
בזמן שהוא על הרצפה
מתפתל מכאבים
אני אומר:
"לך, לך מפה,
בנשמה שלי אין יותר חמלה עבור אנשים...”

#שנאה
#מצב_קיים
#שירים_גם_שירים
#עשר_מילים_על_גופי